אז.. היי (:
אני חדשה פה בעניין הבלוג, לאט לאט אלמד את הדרך :)
למה בחרתי שזה יהיה הפוסט הראשון?
אני חושבת הוא מגדיר אותי הכי טוב, ואפשר להכיר אותי דרכו...
אז מקווה שתתחברו ותאהבו את הכתיבה.
אשמח לכל פידבק או ביקורת בונה.
אם אהבתם אתם מוזמנים לעקוב...
תהנו
_____________________________________________________________________________
אז כמו בכל סוף שנה, אני אוהבת לסכם אותה. להבין מה עשיתי, אילו יעדים כבשתי, איפה פספסתי ומה יחזור לרשימת השאיפות של שנה הבאה.
שנת 2015 התחילה בכך שהייתי בקורס פסיכומטרי. למדתי, הכרתי חברים, הכרתי את הפרצוף האמיתי של מי שחשבתי שחברים. אבל הכל היה מלמד.
מאוד נהנתי בתקופה הזו. אח"כ ניסיתי כל מיני עבודות שגיליתי שלא מתאימות לי בדיעבד. נתקלתי באנשים מאוד לא סימפטיים. אבל בסדר, גם את זה צריך לעבור.
קיבלתי תשובות מהפסיכומטרי. סוף העולם. לא קיבלתי כמה שאני צריכה.
ניסיתי לבוא במגע עם המכללה, לראות מה קורה. מחליטה לשפר פסיכומטרי, לא אומרת כמעט לאף אחד. קצת אחרי ההחלטה הזו, אני מקבלת עוד החלטה שדורשת המון אומץ. כזו שהרוב מתחמקים מלקבל אותה. אני מחליטה להוציא אדם שעושה לי רע מחיי. וככה, בצורה הכי אלגנטית ולא פוגעת שאפשר-אני עושה זאת.
ואז.. וואו איזה תקופה מדהימה התחילה לי. פשוט פרחתי! יצאתי המון עם חברות, שילבתי למידה, מצאתי עבודה במקום שכל כך אהבתי. פשוט נהנתי. ניגשתי לפסיכומטרי. הייתי רגועה וכל כך אחרת מהפסיכומטרי הראשון. בעבודה למדתי שאני יכולה להיות אסרטיבית אם יש צורך בכך. להתמודד גם עם אנשים פחות נעימים ולעמוד בפני מצבים מלחיצים. הכרתי חברים מדהימים בעבודה והיה לי כל כך כיף!קיבלתי תשובות מהפסיכומטרי. הייתי צריכה להחליט אם לשנות את המקצוע שאני בוחרת. שיניתי אבל מודה שלא בלב שלם. לקראת סוף 2015 הגעתי להשלמה עם המקצוע שבחרתי, והבנתי שבחרתי נכונה. שזה הרבה יותר מתאים לי אישיותית. אני שמחה ומודה על כך שהבנתי את זה בדרך הפוכה, ועל כך אני מודה לקב"ה שתמיד מסובב הכל כדי שהתמונה תהיה מושלמת בעבורי.
התחלתי לימודים. ריפוי בעיסוק. מוסד חדש, איזור חדש, אנשים חדשים, מרצים, ועצמאות. זה היה כל כך מרענן וחיובי. הכרתי בנות מקסימות... הלימודים מאתגרים, אבל עם זאת מעניינים וכיפיים. אני מאוד נהנית, מרגישה שאני מתבגרת בכל יום ולומדת על עצמי ובכלל עוד ועוד.
אז אמנם השנה הזו לא היתי רווית חופשות וטיולים לחו"ל, דווקא היו בה דברים שאמורים להיות מעצבנים. לימודים, פסיכומטרי, עבודה, קבלת החלטות משמעותיות להמשך חיי.. ובכל זאת זו השנה הכי טובה שהיתה לי עד היום.
התבגרתי, פרחתי, הבנתי, למדתי, הכרתי, ניסיתי, נכשלתי, הצלחתי, חיכיתי, קיבלתי, נתתי, חוויתי, בכיתי, צחקתי, התרגשתי.
והכל היה שווה בשביל הרגע הזה בו אני מתמלאת גאווה ומסמנת וי על כל השאיפות לשנת 2015. ועכשיו, 2016 יוצאת לדרך. ואני כל כך הולכת לנצל אותה.
אני חדשה פה בעניין הבלוג, לאט לאט אלמד את הדרך :)
למה בחרתי שזה יהיה הפוסט הראשון?
אני חושבת הוא מגדיר אותי הכי טוב, ואפשר להכיר אותי דרכו...
אז מקווה שתתחברו ותאהבו את הכתיבה.
אשמח לכל פידבק או ביקורת בונה.
אם אהבתם אתם מוזמנים לעקוב...
תהנו
_____________________________________________________________________________
אז כמו בכל סוף שנה, אני אוהבת לסכם אותה. להבין מה עשיתי, אילו יעדים כבשתי, איפה פספסתי ומה יחזור לרשימת השאיפות של שנה הבאה.
שנת 2015 התחילה בכך שהייתי בקורס פסיכומטרי. למדתי, הכרתי חברים, הכרתי את הפרצוף האמיתי של מי שחשבתי שחברים. אבל הכל היה מלמד.
מאוד נהנתי בתקופה הזו. אח"כ ניסיתי כל מיני עבודות שגיליתי שלא מתאימות לי בדיעבד. נתקלתי באנשים מאוד לא סימפטיים. אבל בסדר, גם את זה צריך לעבור.
קיבלתי תשובות מהפסיכומטרי. סוף העולם. לא קיבלתי כמה שאני צריכה.
ניסיתי לבוא במגע עם המכללה, לראות מה קורה. מחליטה לשפר פסיכומטרי, לא אומרת כמעט לאף אחד. קצת אחרי ההחלטה הזו, אני מקבלת עוד החלטה שדורשת המון אומץ. כזו שהרוב מתחמקים מלקבל אותה. אני מחליטה להוציא אדם שעושה לי רע מחיי. וככה, בצורה הכי אלגנטית ולא פוגעת שאפשר-אני עושה זאת.
ואז.. וואו איזה תקופה מדהימה התחילה לי. פשוט פרחתי! יצאתי המון עם חברות, שילבתי למידה, מצאתי עבודה במקום שכל כך אהבתי. פשוט נהנתי. ניגשתי לפסיכומטרי. הייתי רגועה וכל כך אחרת מהפסיכומטרי הראשון. בעבודה למדתי שאני יכולה להיות אסרטיבית אם יש צורך בכך. להתמודד גם עם אנשים פחות נעימים ולעמוד בפני מצבים מלחיצים. הכרתי חברים מדהימים בעבודה והיה לי כל כך כיף!קיבלתי תשובות מהפסיכומטרי. הייתי צריכה להחליט אם לשנות את המקצוע שאני בוחרת. שיניתי אבל מודה שלא בלב שלם. לקראת סוף 2015 הגעתי להשלמה עם המקצוע שבחרתי, והבנתי שבחרתי נכונה. שזה הרבה יותר מתאים לי אישיותית. אני שמחה ומודה על כך שהבנתי את זה בדרך הפוכה, ועל כך אני מודה לקב"ה שתמיד מסובב הכל כדי שהתמונה תהיה מושלמת בעבורי.
התחלתי לימודים. ריפוי בעיסוק. מוסד חדש, איזור חדש, אנשים חדשים, מרצים, ועצמאות. זה היה כל כך מרענן וחיובי. הכרתי בנות מקסימות... הלימודים מאתגרים, אבל עם זאת מעניינים וכיפיים. אני מאוד נהנית, מרגישה שאני מתבגרת בכל יום ולומדת על עצמי ובכלל עוד ועוד.
אז אמנם השנה הזו לא היתי רווית חופשות וטיולים לחו"ל, דווקא היו בה דברים שאמורים להיות מעצבנים. לימודים, פסיכומטרי, עבודה, קבלת החלטות משמעותיות להמשך חיי.. ובכל זאת זו השנה הכי טובה שהיתה לי עד היום.
התבגרתי, פרחתי, הבנתי, למדתי, הכרתי, ניסיתי, נכשלתי, הצלחתי, חיכיתי, קיבלתי, נתתי, חוויתי, בכיתי, צחקתי, התרגשתי.
והכל היה שווה בשביל הרגע הזה בו אני מתמלאת גאווה ומסמנת וי על כל השאיפות לשנת 2015. ועכשיו, 2016 יוצאת לדרך. ואני כל כך הולכת לנצל אותה.
